Content area
Abstract
עבודה זו עוסקת בפיתוח של מסגרת ניתוחית עבור מיפוי אפלטים מתמטיים כמשאב לימודי בנושא טרנספורמציות של פונקציה ריבועית מתוך הפלטפורמה השיתופית Tube GeoGebra .אפלטים הם יישומים קטנים המיועדים לבצע מטרה מוגדרת ומצומצמת מתוך תוכנה קיימת. במונח אפלטים מתייחסים בדרך כלל ליישומים המפותחים בשפת Java , המאפשרת ליצור דינאמיות באפלטים ומתאימה לסוגי מחשבים רבים וסוגי מערכות הפעלה רבות. לאחרונה מורים למתמטיקה מעצבים בעצמם אפלטים מתמטיים כמשאבים לימודיים עבור הוראתם בכיתה, ונוצרו פלטפורמות שיתופיות שמאפשרות למורים לשתף את עולם צרכני הרשת באפלטים שהם עיצבו. אחת מהפלטפורמות האלה היא אתר Tube GeoGebra .אתר זה הוא מאגר גדול וחינמי )יותר מ - 700000 )של אפלטים ומשימות מתמטיות.
אפלטים אלה המשמשים כמשאב דיגיטאלי לימודי לקהילת המורים אינם עוברים פיקוח או בדיקה כלשהם ולכן הבחירה ביישום, החלטה על אופן השימוש והרלוונטיות שלו לתוכה"ל ומטרות ההוראה הינם אתגרים חדשים שעומדים בפני כל מורה כיום. לפיכך האתגר של המחקר הנוכחי הוא לחקור את הבסיס של ידע מורים משתי קבוצות: מורים משתמשים ומורים מעצבים. המחקר מציע דוגמאות למיפוי אפלטים כמשאב לימודי ותוצאותיו יכולות לאפשר התערבות שתעורר אצל מורים מודעות לבחירה משמעותית של אפלטים.
בעבודה זו נבנתה מסגרת ניתוחית כדי להתמודד עם השאלות הבאות:
● כיצד ניתן למפות את האפלטים על פי קריטריונים אחידים?
● כיצד משתמשי אפלטים בחינוך מתמטי מגדירים את הקריטריונים שלהם לבחירת היישומים בהם הם משתמשים?
● מה אפשר ללמוד אודות אפלטים ברשת כמשאב לימודי מתוך המסגרת הניתוחית?
המחקר נערך בשני שלבים: שלב ראשון - גיבוש קטגוריות למיפוי אפלטים כמשאב לימודי. לצורך גיבוש הקטגוריות וכדי לבחון האם קיים הבדל בהתייחסות למשאבים לימודיים דיגיטאליים בין מעצבים שונים, ראיינתי מעצבים ומורים המשתמשים באפלטים בהוראתם בכיתה. ערכתי שלושה ראיונות. שלוש המרואיינות הן מורות ומדריכות ותיקות. המרואיינת הראשונה היא מעצבת אפלטים "מומחית", )"מומחה" – מעצב שבמסגרת עבודתו מעצב אפלטים(, המרואיינת השנייה היא מורה- מעצבת המעלה ל- Tube GeoGebra אפלטים שהיא מעצבת לצורך הוראה בכיתתה והמרואיינת השלישית לא מעצבת אפלטים בעצמה אך vi משתמשת בהם בהוראה בכיתתה, בראיונות שאלתי שלוש שאלות זהות: )1 )מהו אפלט "טוב"? )2 )באיזו צורה את משתמשת באפלט בכיתה? )3 )איך את מחפשת אפלט ב-Tube GeoGebra ?שלוש המרואיינות הדגישו צורך שהן זיהו אצל מורים )בהשתלמויות שהן מעבירות( בכלים שיעזרו למורים בבחירת משאב מתאים ויעיל להוראה בכיתה. כל אחת מהמרואיינות הדגישה היבט אחר באפלטים שהיא הגדירה כ"טוב". ה"מומחית" הדגישה את המימד המתמטי הפדגוגי, היא תיארה את תהליך עיצוב האפלט כתהליך שתמיד מתחיל עם רעיון מתמטי שיכול לבוא למשל ממאמר שהיא קראה. לפעמים תוך כדי עיצוב האפלט נוספים רעיונות מתמטיים חדשים. ה"מורה-מעצבת" הדגישה את המימד הדידקטי: חשוב לה שאפלט יהיה מלווה בהנחיות דידקטיות למורה ולתלמיד. ואילו ה"משתמשת" התייחסה לעיצוב הויזואלי של אפלט, למשל הצבעוניות שבו.
בשלב השני של מחקרי בחרתי אפלטים מתוך המאגר של Tube GeoGebra בנושא טרנספורמציות של פונקציה ריבועית. כל האפלטים שבחנתי עוצבו על מנת לתמוך במשימה שמטרתה לבנות מודל ולנסח את החוקיות - Formulation/Modeling( Yerushalmy and Schwartz,1995 )בין הייצוג האלגברי לבין הייצוג הגרפי של משפחות פונקציות המתקבלות על ידי טרנספורמציות על גרף הפונקציה. שלושה מחמשת האפלטים שבחנתי עוצבו על ידי מעצבים מומחים, את השניים האחרים עיצבו מורים-מעצבים. מיפיתי את האפלטים בעזרת מסגרת ניתוחית לפי המימדים: מתמטי תכני פדגוגי, דידקטי ועיצוב דיגיטאלי.
במימד המתמטי פדגוגי התייחסתי לפדגוגיה של הוראת התוכן המתימטי )כדוגמא: טרנפורמציות של פונקציה ריבועית(. בחנתי את האפלטים לפי שש גישות פדגוגיות להוראת טרנספורמציות של פונקציות על בסיס הקטגוריות של )Confrey, 1994 .(במימד הדידקטי התייחסתי לשימוש של מורים במשאבי לימוד דיגיטאליים בכיתה. נעזרתי בתיאוריית Orchestration Instrumental המאפיינת סוגי הוראה בסביבה שימושים לסוגי מתייחסת התיאוריה(. 2010 ,Drijvers, Doorman, Gravemeijer, Reed, Boon( ממוחשבת של מורים בטכנולוגיה בכיתה ובחנתי את משאבי הלימוד לפי האפשרות של שימוש בהם על ידי מורים לפי תיאוריה זו. במימד העיצוב הדיגיטאלי הבחנתי בין שלושה עקרונות של סביבת למידה דינאמית: רב ייצוגיות, דינאמיות ומודלינג )מידול(.
ברב ייצוגיות התייחסתי למסגרת DeFT( Tasks, Functions, Design )המחלקת את העיצוב של סביבות רב ייצוגיות לפי קבוצות השפעה על הלמידה של תלמיד בעזרת ייצוגים שונים )Ainsworth ,2006 .) בקטגורית דינאמיות באפלטים הבחנתי בין אינטרקציה ישירה לאינטרקציה עקיפה של משתמש )Laborde,2012 .) המחקר הנוכחי הוא מחקר גישוש שמימצאיו מצדיקים לשקול המשך שלו על מנת ללמוד את הצרכים הקשורים במיפוי מתמטי שמורים המאמצים חומרי למידה דיגיטלים ומשנים אותם לצרכיהם מתמודדים





