Content area
Abstract
בבחינת אידיאל היופי המערבי, הולכת וגוברת ההסכמה כי עבור גברים, שריריות הינה מוקד "חוסר שביעות הרצון מהגוף הנורמטיבי" )2007, Kirkbride &Martins, Tiggemann ,)כשם שרזון הינו עבור נשים ( 1985, Moore-Striegel &Silberstein, Rodin .(באשר לנשים וגברים מן האוכלוסיה הבריאה, הממצאים המחקריים מעורבים באשר למידה בה הם מעריכים את גופם כשמן יותר או רזה יותר ממידותיהם האמיתיות. בקרב גברים, הדבר עשוי לשקף את הסתירה בין השאיפה להוריד במשקל לרצון להיות שריריים. מן הרמה המוחית, הניסיונות לבחון איזו המיספרה מעורבת בייצוגי דימוי הגוף הנתפסים בקרב גברים ונשים, וכן על העיוותים בהם, היו מעטים. מטרת המחקר: לבחון את ההבדלים המגדריים, התת מגדריים וההמיספריאליים בדימוי הגוף הנתפס, בקרב גברים ונשים בריאים, על ידי שימוש בפרדיגמת שדה חצוי. שיטה: נעשה שימוש במטלה ממוחשבת בעלת ארבע גרסאות, בהן הוצגו חזיתית סילואטות נשיות, דמויות נשיות ממוחשבות הנבדלות זו מזו במידת השומן, דמויות גבריות ממוחשבות הנבדלות בשומן ודמויות ממוחשבות הנבדלות זו מזו במידת השריריות. במחקר השתתפו נשים (40=n( וגברים (40=n ,(סטודנטים באוניברסיטת חיפה בגילאי 30-20 .ממצאים: נשים וגברים שצפו בדמויות תואמות מין הנבדלות במידת השומן, הראו דפוס תגובות דומה, ובניגוד למשוער, לא נטו להערכת יתר של מידות גופם, והיו לרוב מדויקים בתפיסתם את גופם. בהתאם למשוער, נמצא כי גברים שצפו בדמויות הנבדלות במידת השריריות, נטו להערכת חסר קלה של מידות גופם. כמשוער, ערכי ה-BMI של הגברים והנשים נמצאו בקורלציה מובהקת עם הציונים בשאלון הבוחן נטייה להפרעות אכילה )26-EAT .)אולם, האפיון השונה של הקורלציות עלה בקנה אחד עם המסרים החברתיים הדיפרנציאליים עבור כל קבוצה, לפיהם על נשים להיות רזות יותר ועל גברים להיות שריריים יותר. ההבדלים שנמצאו מובהקים. לא נמצאו קורלציות מובהקות בין ערכי ה-BMI של הנבדקים לשאלון הבוחן רמת ידיות (EHI .(לבסוף, נמצא כי ההמיספרה השמאלית עשויה לתווך הטיות בדימוי הגוף, לא רק בקרב אוכלוסיות פתולוגיות, אלא גם בגברים ונשים בריאים. דיון: המסקנה העיקרית העולה מן המחקר הינה מעודדת: ככלל, דימוי הגוף הנתפס של נשים וגברים צעירים בריאים אינו מוטה, אם כי התווספותו של מימד השריריות לדימוי הגוף הגברי עשוי להביא גברים לחוש מעט קטנים ממידותיהם. לאור השכיחות הגבוהה של הפרעות בדימוי הגוף ברמות שונות בקרב האוכלוסייה הכללית, למחקר זה חשיבות יישומית וחברתית גבוהה.





