המראה החיצוני ויחסי המגדר בחברות מוסלמיות טרום מודרניות לפי מקורות ערביים-אסלאמיים

Abstract

מטרתו של המחקר הנוכחי היא לבחון את מכלול מרכיבי המראה החיצוני של בני חברות מוסלמיות טרוס­ מודרניות ובאמצעותו את הגישות החברתיות­מוסריות המעצבות אותו והמשתקפות בו כאחד. הממצאים הטקסטואליים אף מנותחים מפרספקטיבה מגדרית כבבואה לקשר שבין מיניות, מגדר והמראה החיצוני. כל זאת במטרה ללמוד כיצד מבנה חברה פטריארכלית את מעמדם של גברים ונשים, בעזרת המראה החיצוני שלחם, לצרכיה.

העיסוק האנושי בלבוש ובקישוט הוא תופעה תרבותית אוניברסלית רחבת היקף מבחינת המקום והזמן. כחברות אחרות בעבר ובהווה, גם חברות עבר מוסלמיות ייחסו חשיבות מרובה למראה החיצוני, הן במישור החומרי והן במישור הסמלי. מחקר זה מתמקד בבחינת המישור הסמלי, בעוד המישור החומרי נדון בו בחטף בלבד. סך כל המשמעויות הסמליות הטמונות בפריטי לבוש וקישוט, כפי שעולה מן התיאורים בטקסטים, הוא המרכיב את "קוד המראה החיצוני"

מראה חיצוני הוא כמובן בראש ובראשונה דמותו של אדם כפי שהוא ­ גבר, אשה, ילד, זקן, גבוה, נמוך, שחור, לבן וכדומה, אך תורמים לו גם הלבוש והנעליים, תכשיטים, איפור וקעקועים, ובדיון בעבודה זו נכללו גם בשמים. במקורות המוסלמיים ההלכתיים מימי הביניים נדונים עניינים אלו בשני הקשרים משלימים: עיצוב הלכות המראה החיצוני בחיי היום­יום לאורך כל פרקי החיים ועיצוב הלכות המראה החיצוני בזמנים מיוחדים כגון תקופות מעבר וטקסים. כוללנות זו מעידה על חשיבותם.

העיקרון המנחה את הדיון במרכיבי המראה החיצוני הוא מחזור החיים. היבטים שונים בלבושם ובהתקשטותם של שני המינים מוצגים ומנותחים בהתאם לפרקי החיים השונים, קרי ילדות, בגרות, זקנה ולכך נוסף דיון בלבוש המתים. עיקרון זה מאפשר לעקוב אחר השינויים החלים בהנחיות ההלכתיות הנוגעות למראם החיצוני של שני המינים באמצעות שימוש במשתנים כגון תפיסות של הגוף, תפיסות אסתטיות ומין ומיניות.

הגהה/ היסוד: השונות הביולוגית­פיזית בין גברים ונשים יוצרת שורה של הבחנות פוליטיות, חברתיות, כלכליות, דתיות וסמליות המשתנות בהשפעת הזמן, המקום והמבנה החברתי. התובנה הבסיסית הטמונה בתפיסה זו היא שנשים וגברים מוגדרים אלה בעזרת אלה, ושמגדר הוא אמצעי להבנת מערכות קשרים מורכבות אלו ולפענוח משמעותן. עם זאת, מגדר אינו רק משתנה היסטורי, אלא גם מושג אנליטי, שאפשר לבאר בעזרתו תמורות היסטוריות. מושג זה מדגיש עבור ההיסטוריון כי ההיסטוריה של הנשים התפתחה בתוך זהות גברית וניסיון גברי, כשם שהזהות הגברית התפתחה בהשפעת הניסיון הנשי. עם זאת, חשוב לזכור, כי רלטיביות אינה עומדת בסתירה להיררכיה ולמקומן של נשים ברוב החברות, בפרט פטריארכליות, בקבוצות הכפופות לשלטון הגברים ואפילו בקבוצות שוליים.

לרוב, הדרך הראשונה שבה מזוהים אנשים היא בהיותם גברים או נשים, וציפיות מגדריות אלו כוללות דרכי התנהגות ומראה חיצוני כאחד. לבוש וקישוט אינם גבריים או נשים מתוקף נטיות טבעיות אלא הן פרי מוסכמות תרבותיות והקשר, שכן מעבר להבדלים אנטומיים, אין סט של מרכיבים ואמות מידה אחידים היוצקים תוכן למושגים של גבריות ונשיות "נכונים". לפיכך, פריטי לבוש וקישוט הס מכשיר להבניית תפקידי המינים, והבדלים תרבותיים­מגדריים הם המעצבים את התוספות לגוף הפיזי, ההולמות כל מין. מראם החיצוני של גברים ונשים מבטא את המנהגים, המוסכמות והטעמים האסתטיים בפרק זמן נתון במסגרת של תרבות מסוימת, ומשום כך יש קשר בין המראה החיצוני ובין הגדרות של גבריות ונשיות המעידות על טיב יחסי המגדר בחברה נתונה.

הנחה מקובלת בחברות שונות בעבר ובהווה היא שנשים מתקשטות כדי לפתות את הגברים, וזאת על יסוד תפיסות עולם פטריארכליות, הרואות בנשים אובייקט מפתה, בעוד הגברים, מוצבים על פיה בעמדה של מתפתים. בחברות מסוג זה גברים חם הצופים ונשים הן הנצפות, אך הן גם נאלצות לצפות בדרך שבה גברים מביט.

Alternate abstract:

The aim of this study is to examine components of outward appearance in premodern Muslim societies, and through them to determine the socio­ethical attitudes that form such societies and are reflected in them. Islam is a law­based religion that prescribes the behavioral patterns of believers in all areas of life. Differentiating between male and female socially as well as biologically, Muslim societies on the whole are strongly gendered societies. Thus analyzing textual findings rfom a gender perspective enables one to reveal the natureofthe relations between sexuality, gender and outward appearance, and to demonstrate, more in particular, how a patriarchal society reinforces this differentiation between male and female by meansoftheir outward appearance.

Human concern with clothing and adornment is a universal cultural phenomenon of comprehensive range in time and space. As with many other societies in the past and present, Muslim societies in the past attributed great importance to outward appearance both in their material and symbolic aspects. This study focuses on the symbolic aspect, while the material aspect is treated in brief. The symbolic significance found in items of clothing and adornments, as derived rfom textual descriptions, composes the "code of outward appearance".

Outward appearance is naturally determined, first and foremost, by the image ofthe human being we see in rfont of us ­ whether man, woman, child, or old man, either tall, short black, or white ­ to which then are added clothing, shoes, jewelry, makeup, even tattoos, and, even though not visible perfume. In medieval Islamic legal sources these matters are discussed in two complementary contexts: outward appearance for everyday life purposes throughout the various stages oflife, and outward appearance at particular occasions such as periodsoftransition and special ceremonies.

The guiding principle for this work is the life cycle, i.e, analysis follows the different peirods of life of childhood, adulthood, and old age, and the clothing for the dead is also added to the discussion. This principle makes it possible to trace the changes that are applied by the guidelines of religious law concerning the outward appearance ofthe two sexes, by using such variables as bodily and aesthetic perceptions, sex and sexuality.

The basic assumptions: The physio­biological differences between men and women serves as the basis for a series of political, social, economic, religious, and symbolic distinctions that change with time, place, and social structure. The basic motion inherent in this perception is that women and men are defined by each other, and that gender is a means for understanding the systemofthese complex relationshipsand decoding their meanings. Yet gender is not only a historical variable, but can serve us as a useful help to explain historical permutations. For the histoiran, the concept emphasizes that the history of women developed rfom within male identity and masculine experience, just as male identity developed under the influence of feminine expeirence. At the same time, relativity here does not stand in contradiction to hierarchy and the lower positionofwomen in most societies, particularly in a patirarchal society, in groups that are subject to the control of men, and even as marginal groups.