"הטריאומווירט השמרני", היהודים וגיבוש "האידאה הרוסית" במחשבה הסלאבופילית, 1856 - 1887

Abstract

מחקר זה בוחן את הגותם ופועלם של "הטריאומווירט השמרני ממוסקבה" – מיכאיל קאטקוב, איוון אקסאקוב וניקיטה גיליארוב-פלטונוב – אשר היו בין הפעילים הבולטים שהניעו את תהליך הלאמת השיח הפוליטי באימפריה הרוסית במחצית השנייה של המאה ה.19- שלושת ההוגים ביקשו לשלב בין עולם המושגים של הלאומיות המערבית לבין עקרונות האוטוקרטיה האימפריאלית, ובכך לגבש דוקטרינה שתתמודד עם אתגרי הזהות באימפריה הרב -אתנית בעידן המודרני. עיקר המחקר מתמקד במעורבותם בעיצוב השיח הלאומי, תוך ניתוח יחסם ליהודים כפי שהוא משתקף בכתביהם, כאמצעי רטורי ואיד יאולוגי בהבניית זהות רוסית חדשה, כישות יציבה ושורשית. שלושת חברי הטריאומווירט המזוהים עם השיח הסלאבופילי – קאטקוב, אקסאקוב וגיליארוב - פלטונוב – קידמו פרויקט פוליטי שעיקרו חיזוק הסולידריות בין אוכלוסיות אורתודוקסיות דוברות שפות סלאביות -מזרחי ות מרקעים קונפסיונליים ומעמדיים שונים, שהוגדרו על ידיהם כ"רוסים," לבין בית רומאנוב. למרות הדמיון בקווים הפוליטיים המנחים, השמיע כל אחד מהשלושה קול ייחודי בנוגע לדגשים בזהות הרוסית שביקש לפתח בחזון הפוליטי שהציע. קאטקוב, שהתמקד באחדות פוליטית, חזה בעיני רוחו את דמותה של האומה הרוסית כקהילה אוטוריטרית וחזקה; אקסאקוב, שזיהה עצמו עם האינטליגנציה הלאומית, העלה על נס את ערכי הפאן-סלאביות וקידם מבנה של שלטון ייצוגי; וגיליארוב -פלטונוב, שהקדיש את שיחו לקהילה הדתית, הציב את הכנסייה הפרבוסלאבית כמרכז חיי החברה הרוסית. המחקר מציג את עמדותיהם של שלושת חברי הטריאומווירט כהשתקפות של מצוקות החברה והפוליטיקה בתקופת הרפורמות הגדולות ברוסיה. בתוך מכלול האתגרים של תקופה זו, השאלה היהודית שימשה כזירה מרכזית שבה התנהל הדיון על עתידה של רוסיה ועל זהותה. המחקר חושף את הדרכים השונות בהן כל אחד מהוגי הטריאומווירט השמרני השתמש בשאלה היהודית לא רק כדי לנסח ולקדם את תפיסותיו הפוליטיות והחברתיות, אלא גם כדי לזקק את עמדותיהם בשאלות של לאומיות וזהות. אתגרי התקופה הושפעו מהתהליכים החברתיים והאינטלקטואליים הקשורים במודרניזציה המואצת, ומהמתח התרבותי והפוליטי שנבע מהמפגש בין רעיונות מודרניים למבנים מסורתיים של האימפריה הרוסית. מהמחקר עולה כי קאטקוב, אקסאקוב וגיליארוב- פלטונוב, על אף השתייכותם לאותו זרם שמרני- סלאבופילי, החזיקו בתפיסות שונות לגבי היהודים ומקומם בחברה הרוסית, ואף קידמו מדיניות שונה לגביהם. 

Alternate abstract:

This study examines the intellectual frameworks and contributions of the "Moscow Conservative Triumvirate" – Mikhail Katkov, Ivan Aksakov, and Nikita Giliarov-Platonov – who were among the most prominent activists driving the process of nationalizing political discourse within the Russian Empire during the latter half of the nineteenth century. These three thinkers sought to synthesize the concepts of Western nationalist ideology with the tenets of imperial autocracy, thus forming a doctrine that would address the identity challenges in the diverse, multi-ethnic empire undergoing modernization. The primary focus of this research is on their involvement in shaping the national discourse, while analyzing their attitudes toward Jews as reflected in their writings, as a rhetorical and ideological means for constructing a new, stable, and ostensibly rooted Russian national identity. The three members of the Triumvirate, associated with Slavophile discourse – Katkov, Aksakov, and Giliarov-Platonov – promoted a political project aimed at reinforcing solidarity among various Orthodox populations speaking Eastern Slavic dialects from different confessional and class backgrounds, all of whom they collectively defined as "Russian," and the House of Romanov. Despite their similar guiding political principles, each of the three expressed a unique perspective regarding the core elements of Russian identity that they sought to develop in their proposed political vision. Katkov, focusing on political unity, envisioned the image of the Russian nation as an authoritarian and strong community; Aksakov, identifying himself with the national intelligentsia, promoted pan-Slavic values and the structure of a representative governance; and Giliarov-Platonov, dedicating his discourse to the religious community, placed the Orthodox Church at the center of Russian social life. This research presents the views of the three members of the Triumvirate as a reflection of the societal and political anxieties during Russia's period of Great Reforms. Within the complex challenges of this era, the "Jewish question" served as a central arena through which debates over Russia's future and identity took place. This study aims at uncovering the various ways in which each member of the conservative Triumvirate used the Jewish question not only to articulate and advance their socio-political perceptions but also as a vehicle to crystallize their stance on national and identity issues. The challenges of the period were shaped by social and intellectual processes related to rapid modernization, along with the cultural and political tensions arising from the collision of modern ideas with the traditional structures of the Russian Empire. This research reveals that despite their affiliation with the same conservative-Slavophile movement, Katkov, Aksakov, and Giliarov-Platonov held distinct perspectives on Jews and their place in Russian society and even advocated for varying policies regarding their status.