המפגש ההדרכתי הבין-תרבותיחקר מקרה של מפגש בין מדריכה מהזרם התרבותי המרכזי (התרבות היהודית) לבין מודרכת מתרבות המיעוט (התרבות הדרוזית)

Abstract

מדינת ישראל בת היותר מחמישים משקפת מצב נתון: החברה הישראלית הינה רב-תרבותית כמעט מכל היבט אפשרי: לאומי, דתי, לשוני, עדתי וגזעי. רב-תרבותיות זו על מגוון השלכותיה באה לידי ביטוי בכל תחומי החיים, לרבות בחינוך. מערכת החינוך בישראל מתמודדת עם נושא ההוראה הרב- תרבותית בכיתות הלימוד, אך עדיין אין תוכניות הדרכה המיועדות להכשרת מודרכים להדרכה בין- תרבותית.

מחקר זה נועד לבדוק את מאפייני ההדרכה הבין- תרבותית בעת מפגש של מדריכה מהזרם התרבותי המרכזי (יהודייה) עם מודרכת מתרבות המיעוט (דרוזית). הבחירה להתמקד במחקר זה דווקא במאפייני המפגש הבין-תרבותי באה במטרה לאפיין, לתאר, לבחון ולהבין את המשמעות של המפגש ההדרכתי הבין תרבותי, מנקודת מבטן של המדריכה ושל המודרכות; לתרום למקצועיותה של המדריכה ולהתפתחות המודרכות, ולסייע בגיבוש מדיניות של הדרכה בין-תרבותית במערכת החינוך בישראל.

אוכלוסיית היעד של מחקר זה כוללת מדריכה אחת מהזרם התרבותי המרכזי (יהודייה), העובדת במערכת החינוך בישראל, בעלת ותק של עשר שנים בהדרכה, מדריכה בצוות לתכנון לימודים במחוז הצפון במגזר היהודי וגם הדרוזי; שתי מודרכות מתרבות המיעוט (דרוזיות) עובדות כמורות וכמחנכות ותיקות בבית- ספר יסודי דרוזי.

שיטת המחקר שנבחרה היא איכותית. אופי השאלה הנחקרת הוביל לעבודה במסורת המחקר האיכותני, הושם דגש על ניהול המחקר בהקשר הטבעי של התרחשותו, כאשר הוא מדווח מנקודת מבטם של משתתפי המחקר.

שאלת המחקר המרכזית: מה הם מאפייני המפגש ההדרכתי הבין-תרבותי, כאשר המדריכה משתייכת לזרם התרבותי המרכזי (תרבות יהודית) והמודרכת משתייכת לתרבות המיעוט (תרבות דרוזית)? משאלה זו נגזרות שתי שאלות משניות: הראשונה, באיזה אופן ניתן לזהות מאפיינים של: הדרכה רגישת תרבות, הכרה בהבדלים תרבותיים ומערכת אמונות במפגש הדרכתי מסוג זה? והשנייה, כיצד מדריכה ומודרכת, הבאות מתרבויות שונות, רגישות האחת לתרבותה של רעותה, וכיצד שוני תרבותי זה מאפיין את המפגש?

המחקר התבסס על מתודה של "study case ."הביטוי מפגש בין-תרבותי כייחודי למקרה ספציפי, מתקשר כהלכה עם בחירת מתודה של "study case ,"המנסה לאפיין מקרה בהקשר הייחודי בו הוא מתרחש.

השימוש ב "study case "במחקר זה סייע באיסוף הנתונים לעומק, ובתהליך החשיבה של המאפיינים הנוטלים חלק במפגש הבין-תרבותי, בשל השימוש במקורות שונים לאיסוף מידע לגבי כל מקרה. עבור כל מפגש בין-תרבותי נבנה מקרה נרחב, מתוך הנתונים הרבים שנאספו על כל מפגש בין-תרבותי, שכללו ראיונות עם שתי השותפות למפגש הבין- תרבותי, המדריכה היהודייה והמודרכת הדרוזית. ראיון לפני המפגש לבחינת השקפת עולמן לגבי היבטים בין-תרבותיים המתבטאים במפגש ההדרכתי הבין- תרבותי, וגם ראיון עם כל אחת מהשותפות אחרי המפגש, כעין רפלקציה על המפגש. זאת ועוד, נערכו מספר תצפיות על מהלך המפגשים הבין-תרבותיים לבחינת הפעולות אותן השותפות למפגש מבצעות בפועל, והאם הן הולמות את השקפת עולמן.

התהליך הפרשני התחלק לשניים. בשלב הראשון נבנה "מקרה" לכל מפגש של המדריכה יהודייה עם מודרכת דרוזית, בסך הכל ארבעה מפגשים רצופים לכל מודרכת כלומר,שמונה מפגשים בין- תרבותיים לשתי המודרכות.

בשלב השני נערך ניתוח הוליסטי "Analysis Case Cross "בין שני המקרים על מנת למצוא קווי דמיון ושוני בין המקרים השונים, ובמטרה להגיע להכללות.

המחקר חשף שלושה ממצאים חשובים המוצגים בדיון: הראשון, היעדר הדגמה, תצפית ושיח רפלקטיבי במפגש הבין- תרבותי, כאשר הספרות התיאורטית מייחסת חשיבות רבה להדגמה, לתצפית .(

Alternate abstract:

The Israeli society, over 50 years old now, is multicultural in almost every aspect: national, religious, lingual, parochial and racial. The implications of multiculturalism are expressed in different realms of life, including the field of education. To this end, educational policy in Israel has attempted to deal with the issue of instruction in the multicultural classroom through various interventional frameworks. Nevertheless, there is a need for in-depth examination of the characteristics of the multicultural encounter, especially in the area of teacher education and mentoring. This study attends to this missing lens. Specifically, it examines the characteristics of multicultural in-service mentoring through observation of meetings between a Jewish mentor from a mainstream (Jewish) culture with a mentee from the Druze minority. The study attempted to describe, typify, and understand multicultural mentoring from the point of view of the mentor and the mentee. The implications of the study will hopefully serve to crystallize a policy for multicultural training in the educational system.

The participants in the study were an experienced mentor from the Jewish educational mainstream working in the development of curricula for both the Jewish and Druze sectors. The other two participants were two experienced teacher mentees from the Druze educational system who were mentored by the experienced Jewish mentor in a local elementary school in a Druze village.

The in-depth case study drew on qualitative procedures of data collection, analysis and interpretation. The study aimed at addressing the question of what characterizes a multicultural mentoring encounter when the mentor is from the educational mainstream (Jewish tradition) and the mentee from a minority group ( Druze tradition). As a result, the study aimed at identifying the characteristics of mentoring practices that would be sensitive to tradition and to the recognition of differences across traditions.

The case study methodology employed for the study aided at gathering in-depth data from a variety of sources for each 'multicultural encounter' between the participants These included observations of several mentoring encounters and semi-structured interviews receding and following each session. The interview conducted with every participant before the meeting aimed at surfacing their outlooks and perspectives regarding multicultural aspects of the encounter. An additional interview was conducted with each participant following the mentoring session in order to reflect on the meeting and to extend on particular points mentioned during the pre-observation interview. The pre-and post interview helped to tap connections and gaps between the expected and 'expressed' and the 'real' actions.

The interpretive process entailed two phases: During the first stage, each of the meetings were translated into 'summaries' to create 'instances of practice' for each meeting. Altogether four consecutive encounters between mentor and mentee were recorded, transcribed and analyzed -amounting to eight multicultural meetings. During the second phase, cross-case analysis was performed in order to find similarities and differences across instances for each mentor-mentee dyad.