Content area
Abstract
הגדרת הבעיה הנחקרת
המחקר ביקש לבחון מי קובע את סדר היום בזירת החדשות הטכנולוגיות. זאת מאחר שזיהה כי בשונה מתחומי הסיקור הפוליטיים או המדיניים, בתחום הטכנולוגי מתקיים היפוך תפקידים בתהליך קביעת סדר היום: הבלוגרים הטכנולוגיים, המומחים, מעבירים נושאי סיקור לאמצעי התקשורת המסורתיים.
מכאן, ששאלת המחקר המרכזית הייתה: האם העיתונאים (סדר היום התקשורתי המסורתי) מאמצים את בולטות הנושאים המסוקרי ם -על ידי הבלוגרים הטכנולוגיים (סדר היום בבלוגים) או להיפך?.
המחקר ביקש לספק נתונים מקיפים על "תקשורת החדשנות" לטובת הערכת מערכת היחסים הסבוכה השוררת בין הבלוגים הטכנולוגיים, אמצעי ה תקשורת המסורתיים וקהל הקוראים. זאת, באמצעות שימוש בכלים חדשניים של ניטור רשת.
תמצית המסגרת התיאורטית
המחקר נשען על הצעתם של Brosius & Weimann) 1994, 1996 (לגישור בין תיאוריית קביעת סדר היום ( 1972, Shaw & McCombs (לתיאוריית הזרימה הדו- שלבית (1955, Lazarsfeld & Katz .(זאת, תוך התעמקות בתפקיד מנהיגי הדעה , שעל פי- Weimann ) 1994 :(מתעניינים יותר, מעורבים ומעודכנים בתחום שבו הם משפיענים; בדרך כלל מומחים בתחום אחד; חשופים יותר לאמצעי תקשורת ולמקורות מידע מאשר מי שאינם מנהיגי דעה. ההצעה לחבר בין שתי התיאוריות Branum, 2001; Tomaszeski, 2006; Campbell, ) המשך מחקרי במספר נידונה .( Gibson, Gunter & Touri, 2009; Tomaszeski, Proffitt & McClung, 2014.
תיאורית קביעת סדר היום והתפתחויותיה נידונים במחקר הנוכחי לאור עידן המדיה החדשים. ההנחה הבסיסית של תיאוריה זו הנה ש האזרחים לומדים מהן הסוגיות העומדות על סדר היום מתוך הקשבה להדגש ה ולבולטות של פרסומן באמצעי (. McCombs & Shaw, 1972) ההמונים תק.
ב 2001 הציעו Metzger & Chaffee כי יש לדון מחדש בהנחה הבסיסית הזו. הם טענו שהתיאוריה תשתנה ותעבור מ"הנושאים שהמדיה אומרים לאנשים לחשוב עליהם" ל"הנושאים שאנשים אומרים למדיה שהם רוצים לחשוב עליהם" . פי - על McCombs (2004 (, בתהליך ההפוך הנקרא "setting agenda Reverse ,"העניין הציבורי קובע את סדר היום התקשורתי. Lee & Kim ) 2007 ( טענו שההשפעה הפוכה בקביעת סדר היום מתרחשת באינטרנט בשלושה שלבים: בשלב הראשון, עמדת האזרח מופצת בערוצים מקוונים מרכזיים (כמו בלוגים) והיא הופכת לאג'נדה מרכזית בבלוגוספרה. בשלב השני, הנושא מתפשט לעוד משתמשי אינטרנט דרך סיקור של אתרי חדשות ופורטלים נוספים. בשלב השלישי, הנושא שהופץ בערוצים מקוונים מרכזיים, מועבר לסדר היום הציבורי הכללי עם הסיקור של אמצעי התקשורת המסורתיים.
-ב 2009 ,טענו Weaver & Shaw, McCombs, Coleman ,כי עליית הפופולריות של האינטרנט היא התחום החדש והחשוב ביותר למחקרי קביעת סדר היום: "מעט מאוד ידוע עד כה על ההשפעה שיש לאתרים, לבלוגים ולרשתות חברתיות על סדר היום הציבורי". עוד הוצע להרחיב את תיאורית קביעת סדר היום מהעולם הפוליטי לבחינת חדשות עסקיות/כלכליות בכלל ומוניטין של חברות בפרט ( & Carroll .( McCombs, 2003; Meijer & Kleinnijenhuis, 200
בנוסף לכך, הפיתוח התיאורטי והמתודולוגי החדש באסכולת קביעת סדר היום הגיח -ב 2012 מבית היוצר של Guo ) 2012 ,(ועל פי - McCombs הוא נחשב לחידוש מבטיח מדובר). McCombs, Shaw & Weaver, 2014; McCombs & Valenzuela, 2014 ) ביותר במעבר מניתוח סדר היום מהרמה הראשונה (בולטות נושאים) ומהרמה השנייה (תכונות הנושאים) אל סדר היום מהרמה השלישית שהוא סדר יום רשתי ( Network Setting Agenda ( . מדובר ברתימת ניתוח רשתות להבנת המעבר של צימודי נושאים בין סדר יום אחד למשנהו. השאלה היא האם גם הקשרים שנעשים בין נושאים שונים או בין תכונות שונות עוברים כפי שהם בין סדרי היום? ( ;2013, Guo., g.e בראיון ( McCombs של להמלצתו בהמשך). Vargo, Guo, Shaw & McCombs, 2014 שהתקיים עמו ב-2013.05.14 ,באוסטין, טקסס, ארה"ב ,) המחקר הנוכחי מיישם את המודל הזה ומרחיב אותו ל-setting Agenda Intermedia) השפעת כלי התקשורת על כלי תקשורת אחרים). המחקר גם מסיט את ההתמקדות המסורתית בעולם הפוליטי/מדיני אל בחינת העולם העסקי/טכנולוגי.
בנוסף לכך, מתייחס המחקר לתחום תיאורטי חדש הנקרא "Journalism Innovation ," "תקשורת החדשנות". מדובר במחקרים אינטר-דיציפלינאריים על עיתונות המסקרת חדשנות . נטען , כי העיתונאים ממלאים תפקיד חשוב במערכות חדשניות ושעם זאת, תפקיד ם בתחום החדשנות נחקר באקדמיה באופן מועט מאוד (2009, Nordfors .(





